תביעת נזיקין

בשנים האחרונות, לתוך תיקי הגירושין שגם ככה רווים בנושאים מתחומי משפט שונים, נכנס גם הפן הנזיקי.

כחלק מהרצון לנקום עקב פירוק התא המשפחתי החלו בני זוג להגיש כנגד מי שהיה עד לפני מספר ימים חברם הטוב ביותר, תביעות נזיקין בגין בגידה או מעשה לא ראוי כזה ואחר, הטענה שבגין מעשים אלו נגרם להם נזק נפשי ומהותי.

בשנים האחרונות, לתוך תיקי הגירושין שגם ככה רווים בנושאים מתחומי משפט שונים, נכנס גם הפן הנזיקי.

כחלק מהרצון לנקום עקב פירוק התא המשפחתי החלו בני זוג להגיש כנגד מי שהיה עד לפני מספר ימים חברם הטוב ביותר, תביעות נזיקין בגין בגידה או מעשה לא ראוי כזה ואחר, הטענה שבגין מעשים אלו נגרם להם נזק נפשי ומהותי.

תביעת הנזיקין הראשונה שהוגשה לביהמ"ש בנושא הייתה לביהמ"ש בטבריה שנידונה בפני כב' השופט אסף זגורי (הידוע כשופט חדשן)  בתמ"ש (משפחה טב') 10541-03-11 {א.ז. נ' מ.ז.אשר ניתח את התביעה וחילקה לתביעה בגין שתי עילות נזקיות;  

א. נזיקית – אין זה משנה אם הינכם בני זוג אם לאו, בהקשר הנזיקי המשפט רואה אתכם כשני בני אדם מנותקים לחלוטין זה מזה ובוחן את מעשיכם ותוצאותיהם בשאלה העילה הנזיקית.

ב. חוזית - כן, יכול להיות שנישאתם בתמימות ומתוך אהבה, אבל שבאזימל משפטי קר ויבש, חיי הנישואין מנותחים כהסכם וחוזה לבניית תא משפחתי וכל המפר הסכם זה חייב בתשלום נזיקין בגין הפרת חוזה ואי עמידה בתנאי החוזה.      

ושני נושאים אלו נותחו בהרחבה בפסה"ד המאוזכר לעיל כדלהלן .

א. עילה נזיקית:

בעיקרון בחוק הישראלי, ישנו סעיף הגנה מתביעות ניזקיות בין בני זוג, הסעיף המנחה הוא סעי' 18(א) לפקודת הנזיקין, הקובע כי: 'לא תוגש תובענה של בן זוג או נציג עזבונו נגד בן זוגו או נגד נציג עזבונו בשל עוולה שנעשתה לפני נישואיהם או כל עוד נישואיהם שרירים'.

אולם על הוראת חוק זו נמחתה ביקורת בפסיקה עוד בשנות השישים. ב- ע"א 479/60 אפלשטיין נ' אהרוני, פ"ד טו 682, 760 (1961) אמר השופט כהן:

'אין לא טעם ולא עניין ציבורי בהגנה, כביכול, על שלום הבית בין שני בני זוג שהגיעו לידי התדיינות ביניהם. אם מוכן הניזוק לתבוע את בן זוגו לדין על הנזק שהסב לו, למה יגרע חלקו של הניזוק שלא יוכל לממש זכויותיו.'

ביקורת זו הביאה בישראל לביטול החסינות בנזיקין בין בני זוג, כפי שבוצע אגב גם בדין האנגלי, והוראת סעיף 3 לחוק הסדר התדיינות בין בני זוג, התשכ"ט-1969 הורתה על ביטול סעיף 18(א) לפקודת הנזיקין.

ממועד זה יחסי בעל - אישה נשלטים גם על-ידי מערכת דיני הנזיקין, ובני הזוג ביחסים הפנימיים ביניהם אינם נהנים עוד מחסינות בנזיקין (תמ"ש (ת"א) 64901/96 דורית פולק נ' אריאל פולק, תק-מש 2001(3), 83 (23.09.2001).

ואכן לא אחת הוגשו תביעות ניזקיות לביהמ"ש בגין אלימות פיזית מצד בן זוג שגרמה לחבלות שונות ובתי המשפט אכן פסקו פיצויי נזיקין.

אולם, בשנו השישים ואף בשנים מאוחרות יותר איש לא העלה בדעתו להגיש תביעות ניזקיות בגין נזקים שאינם ממשים, כגון עוגמת נפש וכיוצא בזה,  עד שכאמור לפני מס' שנים הוגשה תביעה נזיקית לביהמ"ש בגין מעשה "ניאוף" או "בגידה" ותוך ביסוס התביעה על עוולת הרשלנות.

למעשה נושא משפטי זה איננו פשוט, עוולת הרשלנות בוחנת את מעשיו של הנתבע במבחן ה 'סבירות' ובעצם שואלת את עצמה האם המעשה שבוצע אינו בגדר מעשים שאדם סביר היה מבצע וכפי שקבע המחוקק בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, מבחן אובייקטיבי לפי אמות מידה של האדם הסביר בנסיבות העניין.\

ואכן בשנות השישים טרם חקיקתו של חוק כבוד האדם וחירותו, לא היה לתובעים כל בסיס משפטי להישען עליו ולהגיש עליו את תביעת הנזיקית. אולם משנות התשעים ואילך, עם חקיקתם של חוקי היסוד המגנים על כבוד האדם ויחד עם התפתחות המשפט סביב נושא זה, החלו בני זוג אשר כבודם נפגע עקב מעשי "ניאוף" או "בגידה" של בן זוגם, להגיש תביעות ניזקיות. ואכן, בית המשפט ראה בכך "פגיעה בכבוד האדם" ערך המוגן בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו ואו-אז החיל את הדוקטרינה של הפרת חובה חקוקה לצרכי התביעה הנזיקית.

בהקשר זה העלתה כב' השופטת מימון את השאלה האם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ופגיעה ביסודותיו מהווים תשתית לחיובים ופיצויים בגין הפרתו גם כאשר מדובר בהפרה או פגיעה ביסודותיו ביחסים שבין פרטים ולא פרט מול אורגן שלטוני והאם יש להוסיף על העוולות בפקודת הנזיקין עוולות שיסודן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו המוגדר באופן רחב גורף ובדרך של קביעת תשתיות של עקרונות וזכויות על זכויות יסוד ולטעמה הפסיקה של בית-המשפט העליון טרם השיבה על שאלות אלו (תמ"ש (יר') 18551/00 ק' ס' נ' ק' מ', תק-מש 2004(2), 279 (07.06.2004).

 

ב. הפרת חוזה

על פי הפסיקה גם בלא דיני הנזיקין יהא ניתן יהא להשתיתה את חיוב הפיצויים על דיני החוזים.

הפסיקה והספרות המשפטית מכירים בעובדה שמערכת הנישואין הינה מעין חוזה בין שני אנשים להקמת תא משפחתי.

הפסיקה הכירה באפשרות לתבוע פיצויים מכוח הפרת חובות חוזיות בזמן שקשר הנישואין נתפס כחוזה בין צדדים. בהקשר זה בוססו הקביעות השיפוטיות על דיני תם-הלב "והתנהגות בדרך מקובלת".

זאת ועוד, אם הפרת הבטחת נישואין נתפסה כמקור להשתת חיוב בפיצויים על מי שהפר ההבטחה, קשה להבין מדוע לא תוכר גם הטענה של הפרת תנאי הנישואין, כאשר תנאי מכללא הוא נאמנות הדדית והתחייבות שלא לנאוף.

הטיב להגדיר זאת הנשיא לשעבר אהרון ברק ב- ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני:

'דיני החוזים בישראל אינם נעצרים על סף הבית המשפחתי. המשפט אינו שולל תוקף משפטי מחוזים (אף חוזים משתמעים) המבוססים על אדנים רגשיים והנוצרים בנסיבות אינטימיות בין-אישיות.'

כדוגמה פיקנטית לתביעת נזיקין בהקשר החוזי- משפחתי יש לציין את התביעה שהובאה בפני ביהמ"ש בו חוייב בעל בתשלום פיצוי לאשתו כיוון שסירב לקיים עמה יחסים בליל הכלולות, לאחר-מכן ובכלל. באותו מקרה קבעה כב' השופטת מימון כך:

'כאשר בני זוג מחליטים להתחתן הם מטילים "על עצמם מערכת של זכויות וחובות, וזאת מתוך גמירות-דעת המבוססת על מידע מלא ככל שניתן אודות בן הזוג, אשר ניתן בתום-לב" (ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני הנ"ל (מיום 14.7.04). בעשייתם פעולה משפטית האוצרת בחובה מערכת של חובות וזכויות, סוככת עליהם מטריית חובת תום-הלב ופעולה בדרך מקובלת הקבועות בסעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), סעיף 61 המורה: 'הוראת חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין בשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה'. כך או כך, הן אם נקודת המוצא הינה כי נישואין מהווים חוזה והן אם נקודת המוצא היא כי נישואין הינם התחייבות אשר לוקח על עצמו הבעל, או גם האישה, מכל מקום תחול חובת תום-הלב המכילה בחובה חובת גילוי כל מידע רלבנטי כל שכן חיוני, מכח סעיפים 12 או 61 לחוק החוזים (חלק כללי), זאת אף ביתר שאת נוכח כך שבין בעל ואישה יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסים רגישים, כאשר על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, בהגינות ובהתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר" (תמ"ש (יר') 24760/08 ש. ב. ר. נ' ר. ר.

מכל מקרה מהסוג הזה של פגיעה לא ממונית עקב פעולה של אחד מבני הזוג כנגד לתשתית חיי הנישואין, וכמובן שטענת ניאוף ובגידה יכולה ליפול לגדר העילה החוזית ולהתחייב בגין כך בתשלום נזיקין.

קונסול ניטור של ג'ומלה

Session

מידע פרופיל

שימוש בזיכרון

שאליתות בסיס נתונים